פסק-דין בתיק רע"צ 2218-12

מונחת בפני בקשת ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, הגב' תמי לוי יטח, מיום 1.7.2011 לפיה המערער יוכרז כחייב מוגבל באמצעים ויוטלו עליו כל ההגבלות שבסעיף 69 ד לחוק ההוצאה לפועל, כפוף לתשלום ראשוני בסך של 1,000 ש"ח וכי התשלום החודשי במסגרת תיק האיחוד יעמוד על סך של 800 ש"ח.

ביום 24.6.12 הגיש המערער בקשה נוספת לאיחוד התיקים ובקשה להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, כאשר לטענת המערער לא ידע על החלטת רשמת ההוצל"פ מיום 1.7.2011.

בהחלטת כב' רשמת ההוצל"פ מחאג'נה קרמאן איה מיום 28.6.12 נקבע, בין היתר, כי מלפנים משורת הדין היא מורה על יישום ההחלטה מיום 1.7.11 אך רק לאחר שהחייב יפקיד ערבון בסך של 3,000 ש"ח.

ביום 8.8.12 הגיש המערער בקשה לביטול תשלום העירבון וכן להפחתת התשלום החודשי שנקבע לו ובאותו המועד ניתנה החלטת הרשמת קראמן מחאג'נה המפחיתה את סכום העירבון לסך של 2,000 ש"ח.

בערעור שלפני עותר המערער לביטול העירבון ולהפחתת התשלום החודשי שכן, לטענתו, מצבו הרפואי הרע מקשה עליו להשתלב במעגל העבודה באופן קבוע ורציף וכי עקב מצבו הכלכלי הקשה הסתבך אף עם הבנקים, חשבונו הוגבל ובבנק לא מאפשרים לו לקבל הלוואות לצורך סגירת חובותיו.

המערער טוען כי הסתבך אף עם בני משפחתו שכן אין ביכולתו להחזיר להם הלוואות שנלקחו על ידו.

עוד טוען המערער כי אשתו לא עובדת שכן היא מטפלת בארבעת ילדיהם הקטינים וכי הוא, אשתו וילדיו מתגוררים בבית הוריו.

דיון והכרעה:

בדיון שהתקיים בפני ביום 22.8.12 איש מן המשיבים לא הופיע ומאחר ואף לא הוגשה תגובה לבקשת רשות הערעור ולנוכח נימוקי הבקשה, אני מוצאת לנכון לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות, ולדון בה לגופה.

כידוע, על פי הפסיקה, מידת התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות רשם ההוצאה לפועל בדבר קביעת צו תשלומים, הינה מצומצמת ביותר ותיעשה רק במקרים נדירים (ד' בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות הוצאת פרלשטיין-גינוסר, מהדורה שישית-2007, עמ' 316; בר"ע (מחוזי - ת"א-יפו) 1071/03 גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, החלטה מיום 2.2.2003); בר"ע (מחוזי - י-ם) 335/04 עמית נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, פסק דין מיום 2.2.2005)); בר"ע (מחוזי-י-ם) 3305/07 צדוק נגד בנק מסד בע"מ (12/12/2007).

בענייננו, רשמת ההוצאה לפועל פירטה בהחלטתה את הנתונים הרלבנטיים, שקלה את השיקולים הצריכים לעניין, והגיעה למסקנה לפיה ייפתח למערער תיק איחוד שבמסגרתו ישלם המערער סכום חודשי של 800 ש"ח.

עיון בהחלטת כב' הרשמת מעלה כי הרשמת ביססה את החלטתה על נתוני הבסיס של המערער, תוך שהיא מאמצת את ההנחות המקלות ביותר עם המערער. כך למשל, הרשמת ייחסה למערער הכנסת משק בית בגובה של 4,000 ש"ח  וללא כל ספק, קביעה זו של הרשמת מקלה עם המערער.

אמנם, עיון במסמכים הרפואיים של המערער העלה כי המערער אכן סובל מבעיות בריאותיות שונות אך המערער לא הוכיח בפני כי הכנסתו החודשית ירדה מתחת להכנסה המינימליסטית אותה קבעה הרשמת, אף נהפוך הוא, המערער העיד בפני כי הוא משתדל לעבוד וכי כרגע הוא מיוצג על ידי עורך דין המטפל בזכויותיו אל מול המוסד לביטוח לאומי (ראה: עמ' 2 לפרוטוקול).

זאת ועוד, המערער מיוצג על ידי עורך דין ולטענתו קיים עורך דין נוסף משפרעם המייצגו מול המוסד לביטוח לאומי, לא ברור מהיכן מוצא המערער כסף לתשלום שכ"ט עורכי דינו כאשר הוא טוען כי מצבו הכלכלי בכי רע.

יחד עם זאת, התרשמותי מהמערער היא כי ברצונו להסדיר את חובותיו ואני  סבורה כי יש לתת למערער הזדמנות להיכנס למסלול של תשלום סדיר ועקבי בהתאם ליכולתו ולא לסכל את התהליך מתחילתו, לפיכך הנני מורה כדלקמן:

1.                  הנני משנה את החלטת הרשמת תמי לוי איטח מיום 1.7.2011 בתיק 02-33182-08-9 באופן שההוראה על הפקדת סכום ראשוני בסך 1,000 ש"ח מבוטלת אך צו התשלומים החודשיים יוותר על כנו ויעמוד על 800 ש"ח לחודש.

2.                  הנני מבטלת את החלטת הרשמת מחאג'נה קרמאן איה מיום 8.8.12 בתיק 02-33182-08-9 המורה למערער לשלם סך של 2,000 ש"ח כערבון.

3.                  בקשתו של המערער למתן פטור מתשלום אגרה מתקבלת.

אין צו להוצאות.